לישון בעמידה, רשלנות רפואית בהרדמה

בימים האחרונים עקבנו כולנו אחרי דחיית הערעור של הרופאה המרדימה, אשר הואשמה בגרימת מוות ברשלנות, בניתוח העיניים של נטע לי הקטנה. לצד טוקבקים מפויסים יותר, המתארים את המקרה כטעות אנוש מצערת, ניתן בבירור לשמוע הטחת האשמות וקריאות "רוצחת", "גרימת מוות ברשלנות" וביזוי המקצוע .

לא רבים התחומים המקוטלגים אצלנו כמקצועות הרואיים, רפואה, על כל גווניה, עדיין נתפסת ככזו. היכולת לרפא ולהבריא אדם זה הפורמט הקרוב ביותר לאלוהות שאנו חווים כאן על האדמה ומי שבוחר בשליחות זו, צריך, לא. חייב. לקחת את תפקידו ברצינות תהומית ולהבטיח את בטחונו ורווחתו של המטופל הנמצא תחת ידיו, בכל עת. הרדמה היא פרוצדורה רפואית לכל דבר ואין ספק שהיא נכללת תחת הגדרה מחייבת זו.

כחברה, כאזרחים וכאנשים אשר שמים את מבטחם במערכת הבריאות, עלינו לחוש ביטחון מלא בכל פעם שאנו, ילדנו או מישהו שאנו אוהבים ומכירים, נכנס לניתוח או לפרוצדורה רפואית הכוללת הרדמה.

המקרה של נטלי לי, מעלה את השאלה האם האצבע המאשימה צריכה לפנות רק אל הרופאה עצמה או שמא האחראית לפרשה היא גם הנהלת בית החולים והצוות הבכיר. אלה שלא השכילו לקרוא את סימני העייפות והמצוקה, אילו שחייבו את הרופאה המרדימה לעבוד שעות רבות, ללא זמן מנוחה נאות.

אין ספק שאותה רופאה ביקשה לשמור על מקום עבודתה מבלי לעורר בעיות, אך האם העמדת התעסוקה הפרטית שלה מעל הידיעה שאין היא יכולה לבצע כראוי את תפקידה היא שלעצמה רשלנות רפואית? בהחלט כן.

זה נקרא רשלנות רפואית כי לא מדובר כאן בפעולה פלילית שבוצעה במזיד זה נקרא רשלנות רפואית כי האדם שביצע אותה שייך למערכת הבריאות והתרשל במילוי תפקידו.

 

שיקול דעת מוטעה, התעלמות מופגנת מרווחתו של המטופל או מתסמינים המעידים על דיאגנוזה כלשהי, הינם בגדר התרשלות ואם כתוצאה מכך נגרם נזק או חלילה מוות, האחריות היא על כתפי הגורם הרפואי, ללא קשר להלך רוחו או לכוונותיו.

לא בכדי נאמר ששינוי אמיתי מתבצע ממעלה למטה. תביעות בגין רשלנות רפואית ופסיקת סכומי פיצוי גבוהים, בגין עוגמת נפש ונזק ממשי שנגרם למטופל ובני משפחתו, הן מה שיעשה את ההבדל ויכריע, לא רק באולמות המשפט, אלא גם בשטח.

למידע נוסף אודות רשלנות רפואית בהרדמה