קטרקט הינה אחת המחלות הנפוצות ביותר בעין עם תסמינים קליניים של ירידה בראייה, כפל ראייה, טשטוש, תחושת סנוור, קוצר ראייה ועוד. למעשה, תופעת קטרקט שאינה מטופלת עשויה לגרום בסופו של דבר לעיוורון. מסיבה זו הקשר בין רשלנות רפואית לבין קטרקט עשוי להיות הרה אסון ולהסתיים בסופו של דבר בפגיעה בלתי הפיכה בראייה.
קטרקט – האבחון וחשיבותו
הפגיעה בראייה בקטרקט הינה פרוגרסיבית למדי והיא מתרחשת כתוצאה מהתפתחות עכירות בעדשת העין, בדרך כלל הן בצד ימין והן בצד שמאל, במקצבים שונים. התסמינים שתוארו לעיל עשויים להצביע על מספר מחלות של העין כאשר העיקרית שביניהן היא הגלאוקומה. על הרופא המטפל לתשאל היטב את המטופל לגבי התסמינים ולבצע את כל הבדיקות לאבחון המחלה ולביצוע אבחנה מבדלת כגון בדיקת לחץ תוך עיני (טונומטריה), בדיקת רשתית העין ועוד. במידה והמטופל אינו מאובחן עם קטרקט כאשר ישנה מחלה פעילה, הרי שהירידה בראייה תתקדם לאיטה עד למצב של פגיעה בלתי הפיכה ועד לעיוורון.
אי גילוי קטרקט בעקבות רשלנות
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מרמת הזהירות שהיה צריך לנקוט בה ה- "רופא הסביר". משמעות הדבר היא כי במקרה של קטארט עשוי הרופא המטפל להתרשל בתפקידו ולקבוע כי אין מדובר כלל בתופעה זו. למשל, הרופא המטפל עשוי לשלול את התופעה ללא הוראה לביצוע הבדיקות הנדרשות או במקרים אחרים, לפענח את תוצאות הבדיקות בצורה לא נכונה (מפאת חוסר תשומת לב, או מתן מטלת האבחון לאדם שאינו מורשה לעשות כן) ולפספס את קיומה. במצב מעין זה עשוי המטופל להשתחרר לביתו, ללא טיפול כלל כאשר בעיניו תחול התדרדרות הדרגתית בראייה עד לפנייתו שנית לאותו הרופא או רופא אחר, לעיתים אף מאוחר מדי.
רשלנות רפואית בטיפול במחלת קטרקט פעילה
כיום לא מטפלים בקטרקט באמצעות תרופות, אלא ע"י ביצוע ניתוח. הניתוח עצמו אינו נחשב למסובכים בעולם הכירורגיה אך עדיין טומן בחובו לא מעט סיכונים, אותם יש לקחת בחשבון ולהתייחס אליהם בכובד ראש. לא כל ניתוח קטרקט מצליח במאת האחוזים ותופעות לוואי בהחלט מתרחשות. אלא, שלאחר כישלון חרוץ של הניתוח תוך פגיעה פיזית במטופל (דימומים, היפרדות רשתית ועוד), עשוי הדבר להצביע על ביצוע הפרוצדורה ברשלנות.
חשוב מאוד לפנות אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בכל מקרה של אבחון שגוי, היעדר אבחון או פגיעה כתוצאה מניתוח קטרקט, על מנת לבדוק האם מדובר ברשלנות ולתבוע את הפיצויים המגיעים לכם כחוק.