רשלנות רפואית, פרע כתפיים, אשר בסמוך לאחריה מתרחשת תאונת דרכים
• במועד ההיריון והלידה הייתה אמו של הנפגע בת 33 (להלן: "היולדת"). קודם לידתו של הנפגע, ילדה אמו שלוש פעמים, ב- במשקל 3,200 גרם, במשקל 3,800 גרם ובמשקל 4,250 גרם.
• לאב היולדת הייתה סכרת קשה שבגינה נכרתה לו רגל והוא נפטר בגיל 50 לערך. לאמה של היולדת הייתה סכרת קלה מגיל מבוגר שטופלה בדיאטה ובכדורים. לאחר אחת הלידות עברה היולדת כריתת מיומה גדולה מדופן הרחם.
• במהלך ההיריון נשוא התביעה (וגם לא קודם לכן) לא בוצעה ליולדת GCT glucose challenge test ולא העמסת סוכר GTT glucose tolerance test .
• לא הוערך משקל העובר במהלך ההיריון – לא ידנית ולא באמצעות אולטרהסאונד. במהלך ההיריון נעשה אולטרה סאונד בשבוע 26 + להריון ללא הערכת משקל העובר.
• בכרטיס טיפת חלב אין פרטים על מחלות במשפחה – סכרת.
• היולדת התקבלה לחדר לידה בשבוע 40 להריונה בגלל צירים וירידת מים. נבדקה בקבלתה ע"י מילדת המציינת פתיחה ל- 2.5 אצבעות כשגובה החלק המתקדם (ראש ) בתחנה S-1.
• בבדיקה נרתיקית מוקדם יותר (בשעה 22:00) מצוין על ידי הרופא מצג ראש וירידת מים מבלי שהעריך את משקלו של העובר.
• הלידה היתה כשלוש וחצי שעות לאחר הפנייה לבית החולים. הלידה בוצעה על ידי מיילדת שגם היא לא העריכה את משקל העובר. לא בוצעה אפיסיאוטומיה (חתך החיץ). המיילדת התקשתה לשחרר את הכתפיים, והשתמשה בכח רב, וביקשה לקרוא לרופא התורן שהגיע לאחר שהתובע היה בחוץ.
• ציון האפגר בדקה היה 8 ובחמש דקות 9. בציוני אפגר אלה אין התייחסות להפרעה בתנועה ביד שמאל ול – MORO השלילי ביד זו.
• בבדיקה במחלקת ילודים מספר שעות מאוחר יותר נמצא Erb's palsy משמאל, ללא שבר של עצם הבריח באותו צד. בשחרור יש המלצה לפיזיוטרפיה.
• לתובע נגרמה פגיעה מקיפה בשרירי הגפה העליונה וחגורת הכתפיים עקב הפגיעה בפלקסוס הברכיאלי בלידה, מרמת החוליות הצואריות C5 עד לרמת C7. מעבר לחולשה התפקודית של השרירים, השרירים עוברים עוד תהליך ניווני של הסננה שומנית כתוצאה מהפגיעה בעצבובם. חולשת השרירים גם גורמת להרמת הסקפולה.
• מאז הארוע נשוא כתב התביעה וכתוצאה ממנו ועד היום סובל התובע מכאבים המלווים בהגבלת תפקוד משמעותית בגפה השמאלית.
• פרופ' מומחה למיילדות וגניקולוגיה, עיין במסמכים הרפואיים וערך חוות דעת מטעם התובע.
• הפרופ' מפרט בחוות דעתו כי בקבלת היולדת לחדר לידה בשבוע ה- 40 להיריון, איש מהצוות הרפואי לא התייחס לגודל העובר, לאנמנזה המילדותית ולהעדר ביצוע העמסת סוכר במהלך ההיריון. גם לא בוצעה הערכת משקל של העובר קלינית או סונוגרפית.
• הפרופ' מדגיש בחוות דעתו כי כשמדובר בעוברים במשקל 4000 גרם או מעל לזה, בבדיקה קלינית או סונוגרפית, יש להביא בחשבון שהם מועמדים בפוטנציה לפרע כתפיים, ויש אז לבצע ניתוח קיסרי ראשוני, או אם מתכוונים ליילד את האישה דרך הנרתיק, יש לתכנן זאת תוך הבטחת נוכחותו של רופא בעל ניסיון ביילוד של ילודים עם פרע כתפיים, יחד עם מרדים מתאים ורופא ילדים, החייבים להיות נוכחים בכדי לעזור בהקטנה למינימום את האירוע והתוצאות של פרע כתפיים.
• באשר ללידה נשוא כתב התביעה מדגיש הפרופ' כי מדובר ביולדת בסיכון גבוה לסכרת, בלידה רביעית, כשבעברה יילוד במשקל 4,250 גרם וסכרת קשה מאוד של האב. לא בוצע במהלך ההריון הנדון מבחן סקר לסוכר (GCT ) של 50 גרם סוכר ולא העמסת סוכר (GTT) של 100 גרם סוכר, לא במהלך הריונותיה הקודמים, ולא קודם ההריון הנדון.
• כמו כן מדגיש הפרופ' כי לא הוערך משקל העובר קלינית או בבדיקת סונר (US) בחודשי ההריון האחרונים, או בקבלתה לחדר לידה ומוסיף כי הערכת משקל העובר כעובר שמשקלו מעל 4,000 גרם היה מאפשר לצוות הרפואי לדון בצורת הלידה ולהכין את הצוות בעל הניסיון לכך.
• הפרופ' קובע בחוות דעתו כי במועד הלידה היה מקובל לסיים את הלידה בניתוח קיסרי אם משקל העובר הוערך כגדול או שווה ל- 4,000 גרם !!!
• במקרה הנדון וכשלא הוערך משקל העובר לפי משקלו – 4,150 גרם – לא הוכן הצוות ללידתו, ולא בוצעה אפיסיאוטומיה כשהוחלט על לידה נרתיקית בניגוד למקובל אז בעוברים גדולים השווים במשקלם או גדולים מ- 4,000 גרם.
• כן מציין הפרופ' כי קיים חסר ברישום וכי המיילדת והרופא אינם מציינים את הקשיים שהיו בלידה ובכלל זה את הקושי בשחרור הכתפיים והשימוש בכוח רב. המיילדת אף לא ראתה שיש בעיות בתנועות יד שמאל של הילוד כשרחצה והלבישה אותו !!! זאת כאשר הממצא של Erb's palsy נמצא במחלקת הילודים שם גם אובחן MORO שלילי ביד שמאל.
• מסקנתו של הפרופ' הינה כי כתוצאה מהשגחה חלקית, ולא בסבירות ובידע הנדרשים, נפגע התובע ביד שמאל והוא מוגבל בשימוש בה למרות טיפולים רפואיים שונים שעבר.
• מומחה בתחום נוירולוגית ילדים, בדק את התובע וערך חוות דעת בעניינו.
• בחוות דעתו מציין המומחה כי התובע חווה בלידתו פגיעה בפלקסוס הברכיאלי משמאל. התובע ממשיך לסבול מפגיעה זו עקב שינויים נוספים הנובעים ממנה ופוגעים קשות בתפקודו – חולשה ניכרת של שרירי הכתף והגפה עקב הפגיעה העצבית, שינוי מנח עצם הכתף וגם שינויים ניווניים ברקמת השרירים עד כדי הסננה שומנית שלהם.
• המומחה קובע בחוות דעתו כי כתוצאה מתצרף ההשפעות השונות של הפגיעה העצבית בלידה, סובל התובע מפגיעה תפקודית ממשית. המומחה מעריך את נכותו של התובע כתוצאה מפגיעתו בלידה ב- 30% לפי סעיף 31 (2) (א) II מצד שמאל ו- 10% נכות לפי סעיף 42 (1) (ב) I מצד שמאל.
• כן מדגיש המומחה כי התובע זקוק לטיפולי פיזיוטרפיה אינטנסיביים ומתמשכים ולהפעלות בטכניקות מגוונות של השרירים כגון שחיה.
• רשלנות רפואית של הנתבעים
לטענת הנפגע:
o לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות ובכלל זה לא בוצע מבחן סקר לסוכר (GCT) של 50 גרם סוכר ולא העמסת סוכר (GTT) של 100 גרם סוכר; דבר המהווה רשלנות רפואית.
o גם העובדה שלא בוצעה הערכת משקל קלינית ו/או בבדיקת סונר במהלך ההיריון ו/או בקבלה לחדר לידה, מהווה רשלנות רפואית במעקב ההריון וכן בסמוך ללידה;
o העובדה שלא בוצע ניתוח קיסרי בנסיבות לכשעצמה מהווה רשלנות רפואית בלידה;
o גם העובדה שלא ביצעו אפיסיאוטומיה בניגוד למקובל בעוברים גדולים הינו רשלנות רפואית.
o עוד נטען על ידי הנתבע כי מדובר ברשלנות רפואית לאור ההתעלמות ו/או חוסר התייחסות ו/או אי מתן דעת לגודל העובר.
o לנושא הרשלנות הרפואית יש להתייחס גם לכך שהתעלמו /ואו לא התייחסו ו/או לא נתנו דעתם לאנמנזה המילדותית, בין היתר, למשקל היילוד בלידה השלישית, למשקלה של היולדת לגילה של היולדת, למספר הלידות, ולסיפור המשפחתי של סוכרת קשה;
ועוד, מדובר ברשלנות רפואית ו/או רשלנות רפואית בהריון ו/או רשלנות רפואית בלידה גם מהסיבות הבאות:
o התעלמו ו/או לא התייחסו ו/או לא נתנו דעתם להעדר ביצוע העמסת סוכר;
o התעלמו ו/או לא נתנו דעתם לסיכון של פרע כתפיים;
o התעלמו ו/או לא נתנו דעתם לסיכון למקרוזומיה;
o לא אבחנו ו/או נמנעו מלאבחן את המצב הרפואי ו/או לא פעלו כנדרש לשם מניעת הנזק כתוצאה ממצב זה;
o התקשו לשחרר את הכתפיים במהלך הלידה והפעילו כוח רב במהלך הלידה;
o גרמו בכח למתיחה ו/או קריעה של המקלעת הברכיאלית;
o לא דאגו להכנת הצוות הרפואי המתאים והנדרש לטפל במצב;
o לא ביצעו בדיקת אלקטרומיאוגרפיה;
o הזניחו את התובע ו/או את היולדת ו/או התעלמו ממצבם ו/או לא קיימו מעקב הולם ו/או ראוי אחר מצבם;
o נמנעו מקבלת מידע רלוונטי לטיפול בתובע ו/או ביולדת;
o לא ביצעו ו/או ביצעו מעקב לא ראוי ו/או לא הולם בנסיבות העניין אחר הלידה, מצבה של היולדת ומצב הילוד;
o לא בדקו את היולדת כלל ו/או לא בדקו אותה כנדרש וכמתחייב ו/או לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות והמתחייבות ;
o התעלמו ממצבה של היולדת ;
o לא פעלו ו/או חרגו מהסטנדרט המקובל בטיפול שנתנו ליולדת ו/או לתובע;
o נתנו לתובע ו/או ליולדת טיפול רפואי לא סביר ו/או לא מקובל ו/או לא מקצועי;
o לא אבחנו את מצבם של התובע ושל היולדת;
o לא עשו ו/או לא עשו די למניעת הנזק שארע לתובע ;
o התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בתובע ו/או ביולדת;
o טיפלו בתובע וביולדת מבלי שעיינו בתיק הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבם הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבם הרפואי;
o לא ביצעו ליולדת את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבם הרפואי של התובע ושל היולדת;
o התעלמו /ואו לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבם הרפואי של התובע ושל היולדת;
o נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבם של התובע ושל היולדת;
o העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי;
o לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של התובע;
o לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין;
o לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות;
o נקטו כלפי התובע והיולדת בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היו;
o נהגו בתובע ו/או ביולדת בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליהם שיקול דעת הולם;
o טיפלו בתובע ו/או ביולדת באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו לנזקו;
o עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם;
o לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין;
o נתנו טיפול רפואי בדרך נמהרת ו/או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיים ו/או לגרום לחבלה;
• לגבי תאונת הדרכים כתוצאה מהתאונה הראשונה נחבל התובע בכל חלקי גופו לרבות בראשו, פניו, בלסת, צווארו, גבו, ראשו וברכיו.
• כתוצאה מהתאונה השנייה נחבל התובע בכל חלקי גופו לרבות בצווארו, גבו, ראשו וברכיו.
• לאחר התאונות קיבל התובע טיפול רפואי בחדר מיון בבית חולים.
• מאז התאונות וכתוצאה מהן סובל התובע מכאבים והגבלה בתנועות הצוואר והגב, כתפיים, ברכיים כאבי ראש וסחרחורות, פגיעה נפשית רגשית פוסט טראומטית אשר מלווה, בין היתר, בירידה בתפקוד, חרדות, נדודי שינה, התקפי זעם, הפרעות קשב וריכוז.
הנפגע אשר חשש מכך שיפול בין הכסאות פנה עו"ד רשלנות רפואית על מנת שיגיש את התביעות בגין רשלנות רפואית ובגין תאונות הדרכים במאוחד כדי להימנע מסיטואציה בה ישאר בחסרון כיס.