הסכנות הכרוכות בנטילת תרופות לטובת בריאות הנפש

החשיבות בהסבר הסכנות הכרוכות בנטילת תרופות שונות, כמו גם בביצוע של טיפולים רפואיים אחרים, חלה על כל רופא באשר הוא. הדבר נכון באופן מיוחד כאשר מדובר על נטילת תרופות שמטרתן היא בריאות הנפש. משפחת התרופות המיועדת לטיפול במקרים הללו ידועה במגוון נרחב של תופעות לוואי, הן פיזיות והן נפשיות, ועניין חשוב מאין כמותו הוא להתוודע לתופעות הלוואי, העשויות להתעורר במהלך הטיפול בתרופות אלו.

אחד המושגים החשובים ביותר ברפואה הוא המושג הסכמה מדעת, ופירושו של המושג הזה הוא שכל טיפול, הן תרופתי והן פיזי, המתבצע בחולה יכול לקרות רק לאחר שהמטופל הסכים לכך מפורשות, תוך שידע מה היתרונות של הטיפול, מה החסרונות שלו ומה הסכנות האפשריות במהלכו. כל זה נכון רק במידה והמטופל כשיר, נפשית ופיזית לספק את הסכמתו לטיפול. כאשר אין הוא כשיר לאשר טיפול מסוים בכוחות עצמו, ישנם מקרים רבים ובהם על האפוטרופוסים או על קרובי משפחה אחרים לאשר את הטיפול במקומו של המטופל.

קיימת נטייה לחשוב, כי ניתן לתבוע רשלנות רפואית רק במקרים שבהם הוכח נזק פיזי ברור לעין, ועוד הוכח כי אותו הנזק הפיזי נגרם ישירות על ידי הרופא. בפועל, גם נזקים כאלה ואחרים, במידה ונגרמו באופן ישיר על ידי התרשלות של הרופא, אם באופן מעשי ואם בפרמטר של מסירת מידע, ייתכן ויגררו פיצויים למטופל הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ממש באותה הדרך בה מחושבים פיצויים של רשלנות רפואית בעבור מקרים של מחלות פיזיות.

אם להתייחס באופן ספציפי למצב המתרחש כאשר מתגבשת אצל המטופל החלטה לטול תרופות מוגדות חרדה או דיכאון, ואלו הובילו לתופעות פיזיולוגיות או נפשיות שעליהן לא ידע המטופל עוד בטרם התחיל הטיפול, ניתן לבדוק האם ייתכן שמדובר על מקרה של רשלנות רפואית. כך למשל, ישנן קבוצת תרופות נוגדות חרדה, שעלולות במקרים נדירים ביותר לגרום אל שיתוקים שונים ועל חובתו של הרופא המטפל לידע את המטופל אודות הסיכון הזה עוד בטרם יתחיל בטיפול.

עם זאת, כאשר הסכנה אינה תוצאה ישירה של נטילת התרופה או לחילופין, כאשר אין מדובר על סכנה ברורה וידועה מראש לרופא, ייתכן ולא יהיה ניתן להזהיר את החולה והסיכוי שתפסק רשלנות רפואית במקרים הללו הוא קלוש יותר.