רשלנות רפואית בחדר מיון

אל חדרי המיון ברחבי הארץ, מגיעים בכל יום מאות חולים. חלקם הופנו על ידי רופא מטפל, חלקם הגיעו באופן עצמאי. המכנה המשותף של כולם, בעיה או כאב בלתי מוסבר, הדורש אבחון מעמיק יותר במסגרת בית חולים. בפועל דווקא שם, בחדר מיון, מתקיים הפרדוקס הגדול מכולם ויש סיכוי גדול יותר להיתקל ברשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בחדרי מיון יכולה לנבוע מסיבות רבות. בבסיס הרעיון, חדר מיון מהווה תחנה ראשונה המציעה טיפול ואבחון מקדים, בכל הנוגע למצבם של החולים, כאשר בפרק הזמן שבו הם שוהים בחדר המיון, צריך הגורם המטפל להחליט על המשך הטיפול במחלקות השונות או בבית.

הצורך לאבחן את מצבו של המטופל בפרק זמן קצר יחסית, כמו גם גיוון וריבוי החולים, יכולים להוביל לעיתים לאבחון מוטעה. הרופא שפוגש אותך בחדר המיון, חייב לדעת הכול על ההיסטוריה הרפואית והתרופתית שלך, כך שכל החלטה שתתקבל תעשה תוך שכלול כל המשתנים.

היות ולחדר מיון מגיעים חולים עם סימפטומים שונים ובמצבי החמרה שונים, מן הראוי שדווקא שם יהיה כמה שיותר מכשור רפואי ממפה. בפועל לא תמיד בחדר מיון יש את הציוד הנדרש לביצוע בדיקות רלוונטיות או מקיפות, כך שיש במקרים בהם בדיקות שעלולות להיות קריטיות אינן מבוצעות בזמן או בכלל. אם בעקבות אי ביצוע בדיקה במועד מסוים , קיבלת טיפול לא נאות או פוספסה אבחנה, יש סיכוי שעמדת בפני רשלנות רפואית בחדר מיון

לא פחות חשוב, הרופאים שעובדים בחדר מיון הם בדרך כלל רופאים כלליים ולא מומחים בתחום ספציפי, כך שההחלטה האם לזמן רופא מומחה, נמצאת פעמים רבות בידיו של רופא שאינו בקיא בתחום ובחלק מהמקרים בידיו של סטאז'ר

כך היה במקרה של דוד שהגיע לחדר מיון עם כאבים בחזה. למרות אקו לב שנוי במחלוקת, החליט הרופא במיון שלא לזמן קרדיולוג או לאשפזו במחלקה. כמה ימים אחר כך עבר דוד התקף לב ונשאלת השאלה האם נעשתה כאן רשלנות והאם את ההתקף הזה והפגיעה באיכות חייו של דוד, היה ניתן למנוע עוד במיון.

רשלנות רפואית בחדר מיון היא אינה דבר של מה בכך ולא פעם מדובר באירועים מסכני חיים. אבחון שנעשה מתוך לחץ, שחרור מוקדם, אי ביצוע בדיקות או מתן תרופות באופן שגוי, עלולים להחמיר או להזיק למטופל וגובלים לעיתים ברשלנות רפואית