מבחן הרופא הסביר

הבנת המושג "הרופא הסביר", מהווה מפתח להבנת מהותה של רשלנות רפואית והיכולת שלנו להשליך את משמעויותיו על סוגים שונים של טיפולים שניתנים על ידי צוות רפואי.

בתיקי רשלנות רפואית, רשלנות של רופא היא פעולה שבוצעה על ידי הנתבע ורופא סביר לא היה מבצע, או פעולה שהנתבע ביצע, אך רופא סביר לא היה מבצע.

לעניין זה בית המשפט גם בודק האם הרופא הפר את חובת הזהירות החלה עליו. רופא סביר צריך לנקוט במידת הזהירות הנדרשת ממנו ולא לקחת סיכונים מיותרים. לאחר מכן, בית המשפט בודק את הקשר הסיבתי בין הרשלנות רפואית לבין הנזק שנגרם למטופל. גם כאן אין מקום להשערות או ספקולציות, אלא יש צורך בהוכחה חד משמעית שהתרשלותו של הרופא היא שגרמה לנזק. לבסוף, בודק בית המשפט את הנזק עצמו, האם מדובר בנזק בלתי הפיך, ומהו אופי הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מהאירוע..

מבחן הרופא הסביר הוא למעשה כלי באמצעותו מבצע בית המשפט את האבחנה בין מקרי רשלנות רפואית המצדיקים פיצוי למטופל, לבין מקרים שאינם מוכרים כרשלנות של הרופא.

בית המשפט בודק את הנתנהלות הרופא במהלך השלבים השונים המרכיבים את הטיפול. השלב הראשון הוא זה שמתרחש לפני תחילת הטיפול, בו הרופא צריך לקבל הסכמה מדעת של החולה. במידה והמטופל נמצא במצב חמור או קריטי, ואין באפשרותו לספק הסכמה כזו, בית המשפט יקל על הרופא. בכל מקרה אחר, המטופל צריך להבין את ההשלכות המלאות של הטיפול שהוא עומד לעבור, את הסכנות והסיבוכים האפשריים וכמובן את האלטרנטיבות הרפואיות העומדות בפניו.

השלב השני מתרחש במהלך הטיפול עצמו. על מנת להימנע ממקרי רשלנות רפואית יש לעמוד בסטנדרטים רפואיים מתאימים, סטנדרטים אלה  מתייחסים גם לסביבת הטיפול, כגון הציוד הרפואי שעמד לרשות הרופא, תקינותו,  וגם ההכשרה שעובר הרופא. כמו כן , בית המשפט עלול לבחון את הפעילות ומקצועיות של הגורמים האחרים שליוו  את הניתוח כמו האסיסטנטים, הרופאים המרדימים וכדומה.

השלב האחרון הוא המעקב. רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בחודשים ואפילו שנים לאחר קבלת הטיפול עצמו. כך למשל במקרים של ניתוחים להוצאת גידול, כאשר לא בוצע מעקב מתאים ולא איתרו שהמחלה חזרה, תיתכן עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית כתוצאה מביצוע מעקב רפואי לקוי.