רשלנות רפואית בלידה, לא בוצעה הערכת משקל

1. ההיריון נשוא כתב התביעה היה הריונה הרביעי של התובעת, בהיותה בת 36, לאחר שילדה 3 ילדים בשבוע 40 ומשקלם היה בין 2 ל- 3 ק"ג.

2. במהלך ההיריון הייתה התובעת 2 במעקב של טיפת חלב" וקופת חולים. מעקב US היה תקין. מעקב הפרופיל הביאופיסיקלי היה תקין. בכרטיס הרפואי מצוין כי "גובה האם: 140 ס"מ".

3. התובעת התקבלה ביום 12.6.09 בשעה 9:40 לחדר לידה בבית החולים, בגלל צירים בשבוע 42. בבדיקה ב- 13:20 נרשם: "צוואר רך, מחוק, פתיחה ל- 4 ס"מ, ראש בתחנה 3-. קרומים שלמים. צירים מרוחקים". ב- 14:24 נרשם צירים לא סדירים, פתיחה כקודם, ראש בתחנה 2-. בוצעה בקיעת קרומים (ARM) מים היו מקוניאליים". ב- 18:50 מציין הרופא הבודק : "צירים צפופים, הופסק הפיטוצין". ב- 19:00 נרשם שהיתה האטה והיולדת הושכבה על צד שמאל וניתן חמצן ונוזלים.

4. בתיק הרפואי יש ניר ניטור החל מ- 9:50 ועד 10:05. הניטור חודש בשעה 11:20 (שעה ללא ניטור). לאחר בקיעת המים, ירידה בוריאביליות כשב- 14:50 וא"כ, הניטור הוא עם וריאביליות נמוכה מאוד, בחלקה (_3 – 2- bpm דפיקות לב לדקה). ב- 15:45 הוחל במתן פיטוצין בעירוי טיפתי לוריד, 5 טיפות לדקה. לפני מתן הפיטוצין, 2 התכווצויות של הרחם ל- 10 דקות, ובהמשך. משעה 16:10 4- 6 התכווצויות ל- 10 דקות. וריאביליות נמוכה. בהמשך 7 התכווצויות ל- 10 דקות. בהמשך 6 – 7 התכווצויות ל- 10 דקות.

5. ב- 17:35 האטה שנמשכה כדקה וחצי, התכווצויות תכופות מאוד, 6 ויותר ל- 10 דקות. האטה נוספת ממושכת החל מ- 18:55 ונוספת ב- 19:10 שנמשכה מעל 3 דקות. התכווצויות רחם 6 – 7 לעשר דקות, כשהוריאביליות נמוכה מאוד (2 דפיקות לב לדקה) עד ללידה. מספר האטות ממושכות מ- 19:20 עד 19:30. הפסקת מתן הפיטוצין ב- 18:50 או ב- 19:50. "בבדיקת הגוף ומהלך המחלה". מצוין "צירים צפופים, הופסק הפיטוצין". ב- 20:20 האטה ממושכת, עד דופק 65 לדקה, שנמשכת מעל 11 דקות. במהלך סוף הניטור, 6 – 7 התכווצויות ל- 10 דקות.

6. ב- 20:42, לאחר שעות של האטות בדופק העובר ושלב שני (מפתיחה גמורה עד צאת הילוד) ממושך, בוצעה לידת שולפן ריק – ואקום ונולד בן זכר במשקל 3,710 גרם עם ציוני אפגר 9 -10.

7. בתעודת שחרור יולדת נרשם "מי שפיר מקוניאליים. הגיעה לפתיחה גמורה, הופיעו האטות בדופק העובר, והוחלט לסיים את הלידה עם שולפן ריק". בדו"ח בצוע לידה מכשירנית נרשם: מצג ראש, כשהראש בתחנה 0. ווקום מספר 6 נעשו 2 משיכות עם קושי בשחרור הכתפיים (פרע כתפיים) ולאחר מכן נרשם "הוצאת כתפיים קלה" PH של דם חבל הטבור 7.118 "סימנים קלים על ראש העובר". לא מוזכרת חולשה ביד ימין.

8. במכתב שחרור היילוד – נרשם חולשה של יד ימין ERB'S PALSY חשד ל- KLUMPKE'S PARALYSIS הומלץ על הפנית הילוד לפיזיוטרפיה במכון להתפתחות הילד במסגרת קופת חולים ובקורת במרפאת פגים.

9. מאז האירועים הנ"ל וכתוצאה מהם, סובל התובע 1 מפגיעה בפלקסוס הברכיאלי ומצב של שיתוק ע"ש ERB ביד ימין.

10. בשל מצבו, התובע 1 נזקק לטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, בדיקות ומעקב וביקורת של רופאים מומחים.

11. מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ערך חוות דעת מטעם התובעים. בחוות דעתו מסביר המומחה כי הפחתה בולטת בדיאמטרים של האגן, נמצאה בנשים נמוכות, בהשוואה לנשים גבוהות יותר וכי קומה אמהית נמוכה ו/או משקל ילודים גבוה יותר, קשור למספר סיבוכים גבוה יותר בלידה. כן מפנה המומחה בחוות דעתו למחקר המאשר שגובה אמהי נמוך מאוד (פחות מ- 148 ס"מ) כאשר הוא נמצא עם משקל עובר גדול (מעל 3,320 גר') קשור בצורה ברורה עם ארוע גבוה של ניתוחים קיסריים במבכירות.

12. בחוות דעתו מדגיש המומחה כי לא הייתה כל התייחסות לשינויים הקשים כפי שבאו לידי ביטוי בניטור- ירידה בוריאביליות עם האטות – המצביעים על חשד לסבל עוברי, לא בוצעה התייעצות באשר למצב והחלטה עם רופא בכיר יותר, והשיהוי הנובע מכך מתחילת הניטור הבלתי תקין ועד להחלטה על סיום הלידה בווקום, מהווים טיפול רפואי בלתי מקצועי ולא סביר.

13. המומחה מציין בחוות דעתו כי לא הייתה התייחסות לכרטיס טיפת חלב של התובעת 2 בו מצוין גובהה, וכי גובהה לא נבדק כלל, לא הייתה התייחסות להעדר הערכת משקל של העובר ולמשך ההריון – 42 שבועות (שבו בד"כ שוקל העובר יותר מאשר לידה בזמן), לא התייחסו למקוניום ולתגובת הרחם לזרוז ע"י פיטוצין 6-7 התכווצויות ל- 10 דקות (במקום 3 – 4). בחדר הלידה לא חשבו להעריך את משקל העובר ובמעקב אחר התובעת 2 בקופת חולים ובטיפת חלב לא העריכו את משקל העובר ואפשרו לתובעת 2 להמשיך בהריון עד שבוע 42. המומחה קובע כי מדובר בטיפול בלתי סביר לחלוטין.

14. כן מתייחס המומחה בחוות דעתו לכך שבמהלך הלידה – לידת הווקום ופרע הכתפים – נוכח רופא אחד ללא נוכחות של רופא בכיר יותר בעל ניסיון ביילוד עם פרע כתפיים, רופא נוסף מילד, מרדים ורופא ילדים הנדרשים לשם הקטנה למינימום את הארוע והתוצאות של פרע כתפיים. כמו כן לא בוצעה אפיסיאוטומיה הנדרשת במקרה זה.

15. כמו כן מציין המומחה כי אין כל מידע ברישומים ע"י הרופא המילד על הטכניקה בה השתמש לשחרור כתפי הילוד.

16. המומחה קובע כי גובה האשה, הערכה נכונה של משקל העובר, 42 שבועות הריון, מים מקוניאליים, ניטור עוברי, המבטא הפרעה ומצב בלתי תקין של העובר, היו אור אדום שחייב סיום הלידה בניתוח קיסרי, קודם שנעשה הניסיון לסיום הלידה בשולפן ריק, וכך הייתה נמנעת התוצאה של פרע כתפיים ו- ERB'S PALSY של היד הימנית.

17. בנוגע לרמת ה- PH שנמצאה מסביר המומחה כי מדובר ברמה המעידה על כך שהייתה אצידוזיס של הילוד, כלומר שהוא סבל במהלך הלידה ו/או בהוצאתו.

18. כן מדגיש המומחה כי, בניגוד למה שבוצע במקרה זה, אין לבצע לידה מכשירנית כשהראש של העובר בתחנה 0. זהו מצג גבוה שמהווה בד"כ הוראת נגד לביצוע לידה מכשירנית.

19. המומחה מסכם בחוות דעתו כי מעקב מקצועי וסביר יכול היה למנוע את הקשיים והפגיעה בתובע 1 במהלך הלידה.

20. גם מומחה בתחום נוירולוגית ילדים, בדק את התובע וערך חוות דעת בעניינו.

21. בחוות דעתו מתרשם הנ"ל כי התובע 1 מראה תמונה קלינית של ERB PALSY המתקיימת מאז הלידה ומוסיף כי על אף מתן טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק נותר התובע 1 עם פגיעה משמעותית וניכרת בתפקוד הגפה הימנית.

22. בבדיקה נמצא על ידו כי קיימת חולשה של יד ימין הבולטת יותר בחלק הדיסטלי שלו כמו כן לא הופקו החזרים בגפה זו.

23. המומחה מציין בחוות דעתו כי ידו של התובע 1 משמשת לו כיד עזר בלבד וכי הוא זקוק לעזרת מבוגר בבצוע המטלות היומיומיות הקשורות בהפעלה דו צידית של הידיים. כן הוא נזקק להערכתו לטיפולי ריפוי בעיסוק בהיקף של טיפול בשבוע.

24. להערכת המומחה קיים קשר סיבתי ישיר בין אופן ניהול הלידה והפגיעה בפלקסוס הברכיאלי והופעת מצב של שיתוק ע"ש ERB.

25. המומחה מעריך בחוות דעתו כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 40% לפי סעיף 31 (2) (א) (II) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

26. התובעים טענו כי הרישום הרפואי בנוגע לטיפול שניתן להם על ידי הנתבעים ואשר בוצע על ידי הנתבעים הינו בלתי נאות ו/או בלתי מלא ו/או בלתי נכון ו/או חסר וכי נגרם להם נזק ראייתי המעביר את נטל הראייה אל כתפי הנתבעים.

27. התובעים טענו כי לא נתקבלה כל הסכמה לטיפול הרפואי שניתן להם וזאת, בין היתר, מאחר והמידע שסופק להם על ידי הנתבעים ו/או מי מהם ו/או עובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם, לא כלל את מלוא המידע שהיה צריך להינתן להם במהלך הטיפול וכי לא הוסבר להם כלל אודות הסיכונים הכרוכים במצבם.

28. התובעים יטענו כי הטיפול שניתן להם מהווה שימוש בכח במתכוון נגד גופם, והוא מהווה מעשה של תקיפה כלפיהם.

29. התובעים טענו כי הנתבעים ו/או מי מטעמם גרמו לפגיעה חמורה בזכות לאוטונומיה.

30. בנוסף טענו התובעים כי הנתבעים ו/או מי מהם אחראים באחריות ישירה ו/או שילוחית לנזקיהם עקב רשלנות ו/או חוסר מיומנות ו/או חוסר זהירות שלהם ו/או של מי מהם ו/או של מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם אשר באו לידי ביטוי , בין היתר, במעשים ובמחדלים כדלקמן:

א. הזניחו את התובע 1 ו/או את התובעת 2 ו/או התעלמו ממצבם ו/או לא קיימו מעקב הולם ו/או ראוי אחר מצבם ;

ב. לא ביצעו ו/או ביצעו מעקב לא ראוי ו/או לא הולם בנסיבות העניין אחר הלידה, מצבה של היולדת ומצב הילוד;

ג. לא התייחסו לתוצאות הניטור ו/או לשינויים במצבו של התובע 1 כפי שבאו לידי ביטוי בניטור ו/או לירידה בוריאביליות עם האטות;

ד. לא ביצעו התייעצות הנדרשת מהמצב והשתהו בקבלת ההחלטה על סיום הלידה;

ה. לא התייחסו לרישומים בתיקה הרפואי בדבר גובהה של התובעת 2 ו/או למשך ההריון 42 שבועות;

ו. אפשרו את הימשכות ההיריון עד לשבוע 42;

ז. ביצעו את הלידה ללא נוכחות של רופא בכיר מנוסה ביילוד עם פרע כתפיים, רופא נוסף מיילד, מרדים ורופא ילדים;

ח. לא ביצעו אפיסיאוטומיה;

ט. לא בדקו את התובעת 2 כלל ו/או לא בדקו אותה כנדרש וכמתחייב ו/או לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות והמתחייבות ;

י. לא ביצעו בדיקות של גובה התובעת 2 ו/או הערכת משקל של התובע 1;

יא. השתהו שיהוי בלתי סביר בביצוע הלידה;

יב. לא ביצעו ניתוח קיסרי;

יג. התעלמו ו/או לא התייחסו לגובה התובעת 2 , לחוסר בהערכה של משקל העובר, ל- 42 שבועות הריון, למים מקוניאליים, לניטור ולסבל העוברי;

יד. ביצעו לידה מכשירנית כשראש העובר בתחנה 0 , מצג גבוה המהווה התווית נגד לביצוע לידה מכשירנית;

טו. נתנו לתובעים 1 ו-2 טיפול רפואי לא סביר ו/או לא מקובל ו/או לא מקצועי;

טז. לא אבחנו ו/או איחרו באבחון מצבם של התובעים 1 ו-2;

יז. לא עשו ו/או לא עשו די למניעת הנזק שארע לתובע 1;

יח. התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בתובעים 1 ו-2;

יט. טיפלו בתובעים 1 ו-2 מבלי שעיינו בתיקם הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבם הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבם הרפואי;

כ. לא ביצעו לתובעת 2 את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבם הרפואי של התובעים 1 ו-2;

כא. התעלמו /ואו לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבם הרפואי של התובעים 1 ו-2;

כב. נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבם של התובעים 1 ו-2;

כג. העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי;

כד. לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של התובעים;

כה. לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין;

כו. לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות;

כז. נקטו כלפי התובעים 1 ו-2 בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היו;

כח. נהגו בתובעים 1 ו-2 בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליו שיקול דעת הולם;

כט. טיפלו בתובעים 1 ו-2 באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו להתדרדרות במצבו של התובע 1;

ל. עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם;

לא. לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין;

לב. לא יידעו את התובעים על מהות הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבלו;

לג. לא קיבלו הסכמתם מדעת של התובעים לביצוע הטיפול ופגעו באוטונומיה שלהם;

לד. נתנו טיפול רפואי בדרך נמהרת ו/או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיים ו/או לגרום לחבלה;

לה. הפרו במעשיהם ו/או במחדליהם חוזה שנכרת עם התובעים ואשר במסגרתו התחייבו לספק להם טיפול רפואי הולם וראוי;

31. מבלי לגרוע מטענות התובעים בנוגע לאחריות ישירה, טענו התובעים כי על הנתבעים לפצותם על נזקיהם גם בגין אחריותם הסטטוטורית ו/או השילוחית למעשיהם ו/או למחדליהם של רופאי בית החולים ו/או עובדיהם ו/או מועסקיהם ו/או שלוחיהם ו/או בעלי החוזה עמם ו/או מי מטעמם.

32. מלידתו התובעים 2 ו-3 מטפלים, משגיחים ודואגים לכל מחסורו של התובע 1.

33. התובעים טענו כי על הנתבעים לפצותם עבור מלוא נזקיהם.