במקרים בהם ישנו חשד לרשלנות רפואית, נדרש התובע (המטופל) בהגשתה של חוות דעת של מומחה רפואי. אחד התנאים בהגשתה של תביעה בגין רשלנות רפואית הינה חווה דעת רפואית. כדי שיוכל להוכיח כי אכן בוצעה רשלנות מסוג זה, על הנתבע להראות באמצעות סימוכין, החתומים על ידי רופא מומחה, כי אכן נגרם נזק ובוצע טיפול רשלני. אמנם, לא חלה חובה על התובע לצרף חוות דעת זו לתביעתו בגין רשלנות רפואית, אולם, אלמלא לא יעשה זאת, סיכוייו להוכיח את קיומה של רשלנות זו, יהיו נמוכים באופן משמעותי.
לתחום התמחותו של הרופא המספק את חוות דעתו במסגרת משפט זה חשיבות רבה, במיוחד כשמדובר בנזק שגרם מומחה רפואי או בנזק שהידע עליו נמצא בידי רופא מומחה.
בחירתו של רופא מומחה לצורך הוכחתה של רשלנות רפואית
לצורך צירוף חוות דעתו של רופא מומחה לתביעה בגין רשלנות רפואית, מומלץ לבחור רופא בעל מוניטין, ניסיון וכזה המוכר גם על ידי המערכת המשפטית. במקרים רבים, מפנים עורכי הדין עצמם את התובע לרופאים מומחים, לצורך קבלת חוות דעתם. לעיתים, ישנו צורך ביותר מרופא מומחה אחד לצורך הוכחתה של רשלנות רפואית, כמו למשל במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, אז ישנו צורך בחוות דעת של רופא מיילד מומחה לצד חוות דעת של רופא נוירולוג, המתמחה ברפואת ילדים. הרופא המיילד יוכל לעזור בטענות בנושא הסיבות לנזק, בעוד שהרופא הנוירולוג יוכל לאמוד את שיעור הנזק שנגרם.
מינויו של רופא מומחה על ידי בית המשפט
קיימים מצבים בהם ממנה בית המשפט עצמו רופא מומחה מטעמו לצורך אבחון מצבו הבריאותי של התובע, וזאת כדי לשקף תמונה אובייקטיבית ככל הניתן. בדרך כלל בחירתו של רופא מומחה זה נעשית בהסכמתם של שני הצדדים. במידה ואינם מרוצים מחוות דעתו, רשאים להפנות אליו שאלות שונות, כדי לנסות ולהוכיח את טענותיהם. במידה ונבחר מומחה רפואי מטעמו של התובע נושא הוא באחריות מימונו של מומחה זה. במידה ובחירתו של המומחה נעשית על ידי בית המשפט, ממומן המומחה על ידי שני הצדדים באופן שווה או על הנתבעים כחלק מגזר הדין.
מעמדה של טענה משפטית בעקבות חוות דעתו של הרופא במומחה
ניתן לשנות טענה משפטית (הן של התביעה והן של ההגנה) בעקבות מתן חוות דעת רפואית, עד 15 ימים לאחר מסירתה של חוות דעת זו, וזאת ללא צורך באישורו של בית המשפט.