זיהומים ומחלות כתוצאה מאביזרים שנשכחו בתוך הגוף במהלך הניתוח

בשנים האחרונות עלו לכותרות לא מעט מקרים ובהם נשכחו אביזרי ניתוח של ממש בגוף החולה וגרמו לזיהומים, למחלות ולמגוון רחב מאוד של בעיות נוספות. אז אמנם נכונה העובדה על פיה השארתו של איזמל או מספריים בתוך גוף החולה הוא עניין די חריג, המצדיק כותרות בעיתון, אך ישנה הישנות רבה יותר של מקרים דומים, שאינם מצדיקים כותרות שכאלה. לעיתים נשכחים בשעת הניתוח בגופו של חולה שאריות קטנות מאוד של צמר גפן או גופים זרים אחרים, ואלו יכולים גם הם לגרום לזיהומים, למחלות ולהסתבכויות לא מעטות.

בפועל, כאשר בוצע בחולה ניתוח והושארו גופים זרים בגופו של החולה לאחר תום הניתוח – הם אלו שהובילו לסיבוכים ולזיהומים, מדובר במקרה חמור של רשלנות רפואית ולחולה מגיעים פיצויים על כך.

על מנת להוכיח, כי זיהום או מחלה שהתפתחו לאחר הניתוח, נגרמו כתוצאה מהשארת גופים זרים באזור הניתוח, יש צורך בעדות ברורה לכך מצידו של רופא מומחה. לעיתים, ניתן לראות גופים זרים שנשארו בגוף לאחר הניתוח בצילום פשוט, ולעיתים יש צורך בטכנולוגיה מורכבת יותר על מנת להוכיח זאת. לא אחת, היכולת של רופאים אחרים להבין שהסיבה להתפתחות של זיהום או דלקת היה עצם זר כזה או אחר היא מוגבלת ואורכת זמן רב. עם זאת, על מנת להוכיח רשלנות רפואית עדות של מומחה יכולה לעיתים קרובות להספיק, ובמרבית המקרים אין בעיה לתבוע גם לאחר שעבר פרק זמן ארוך מביצוע הניתוח המקורי.

בפועל, אם המטופל הצליח להוכיח, כי טעות אנושית של הרופאים גרמה להשארת גורם זר בגופו במהלך הניתוח, וזאת הובילה לאחר מכן להתפתחות של זיהומים ומחלות נוספות, ניתן לפסוק על כך פיצוי שבא לידי ביטוי הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר. בטווח הקצר, מיד עם הוכחת הנזק שנגרם, ניתן לפסוק פיצויים לטובת הלקוח בהתאם לסוג הניתוח שביצע, רמת הרשלנות שהוכחה, סוג החפץ הזר שהושאר בגוף לאחר הניתוח, ועוד מגוון רחב של שיקולים משפטיים. בטווח הארוך, אם הסיבוכים והזיהומים שנגרמו כתוצאה מאותה רשלנות רפואית הובילו אל נזקים כלכליים נוספים אצל המטופל, ודרשו ממנו להוציא סכומי כסף לא מבוטלים, יש לשכלל זאת בהסכם הפיצוי כפי שהוא ניתן בסופו של דבר.