על אף שנדמה כאילו תביעות רשלנות רפואית מוגשות רק כאשר מדובר בנזק רפואי מוכח, הרי שחשוב לדעת כי רשלנות רפואית יכולה להיגרם גם בטיפולים נפשיים, עת נגרם נזק נפשי למטופל כתוצאה מטיפול רשלני או בגרימת נזק מכוונת של הגורם הטיפולי, הפסיכולוג במקרה זה.

תביעות רשלנות המוגשות כנגד פסיכולוגים הן לרוב תביעות הנובעות מטיפול ללא רישיון, הפרת סודיות, ניצול מיני וטיפול ללא הסכמה מדעת של המטופל, כפי שיפורט בהמשך. חשוב לדעת כי לא כל מי שסיים לימודי מדעי ההתנהגות רשאי לעסוק בטיפול פסיכולוגי, וכי על פי חוק הפסיכולוגים נדרש תואר קליני על מנת לעסוק במתן טיפול זה. עם זאת, יכול אדם להגיש טיפול פסיכותרפי גם מבלי שהשלים לימודים קליניים.

על פי חוק, חייב מטפל לכבד את סודיות הדברים שחושף בפניו המטופל במהלך הטיפול. שמירת הסודיות צריכה להתבצע גם לאחר שהסתיים הקשר בין הצדדים, וגם במידה ואחד מהצדדים הולך לעולמו. על פי חוק הסודיות, מטפל אינו יכול לעשות שימוש בדבריו של מטופל במאמרים או בהרצאות, אם ניתן יהיה לזהות את המטופל דרך דברים אלה. על פי אותו חוק, מסירת מידע היא אפשרית, רק במקרה והמטופל נתן את הסכמתו המפורשת לכך או כאשר מדובר בדרישת החוק.

בכל מקרה בו הסודיות הופרה על ידי המטפל, הרי שקיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית על ידי המטופל, בה יזכה לפיצויים על הנזק שנגרם לו.

על פי חוק זכויות החולה חייב כל אדם לתת את הסכמתו בטרם יבוצע בו כל טיפול שהוא, אולם בניגוד לטיפול רפואי בו קל יותר להסביר את מהלך הטיפול הצפוי, את הסיכונים הכרוכים בו ואת תוצאותיו, הרי שבעת טיפולים פסיכולוגיים קשה יותר להעריך את הנתונים הנ"ל וליידע את המטופל אודותיהם. עם זאת, טרם תחילת הטיפול קיימת חובה למטפל לפרוש בפני המטופל את אופן הטיפול הצפוי, את התוצאות הצפויות בסופו (גם אם אינו יכול להתחייב עליהן) ולקבל את הסכמת המטופל להשתתף בטיפול מדעת.

בכל מקרה, בו חש אדם כי נפגע מהתנהלותו של מטפל פסיכולוג, וכי נגרם לו נזק במהלך הטיפול, נפשי או גופני, מומלץ כי ייוועץ בעו"ד לבדיקה האם מתקיים מצב של רשלנות רפואית. עם זאת, חשוב להבין כי בתי המשפט רואים בתביעות אלה מורכבות של ממש, וכי לא קל יהיה להוכיח רשלנות רפואית במקרים אלה.