דף הבית » מאמרים » רשלנות רפואית כתוצאה מאי אבחון התקף לב

רשלנות רפואית כתוצאה מאי אבחון התקף לב

1. בשעות הערב, חש הפציינט בכאבים בחזה שהקרינו ליד שמאל. הכאבים נמשכו במהלך הלילה מלווים בקוצר נשימה.
2. למחרת, בשעות הבוקר, פנה הפציינט לרופא המשפחה. בבדיקתו של לא היו כל ממצאים. הרופא ביצע לפציינט אקג שפורש על ידו כתקין. הרופא אמר לפציינט "אל תדאג זה לא התקף לב" ורשם לו תרופה לטיפול במערכת העיכול. בקשתו של הפציינט לקבלת הפניה למיון, במידה ויזקק לכך, בשישי – שבת, נדחתה על ידי הרופא.
3. בדיעבד, הוברר לפציינט כי תרשים האקג אשר בוצע על ידי הרופא מראה "עדות לצניחת קטע ST ברורה בחיבורים V2-V3 גל Q פטלוגי בחיבור AVF וגל Q קטן בחיבור AVF AND L2." וכי בניגוד לנאמר לו על ידי הרופא ולרישום בתיקו הרפואי התרשים אינו תקין והוא מראה באופן מובהק עדות לשינויים איסכמיים. עובדה זו גרמה לפציינט לחשוב שמדובר במקרה של רשלנות רפואית.
4. מכל מקום, הפציינט, אשר הסתמך על דברי הרופא, המשיך לסבול מכאבים במהלך כל היום שלמחרת. בשעות הלילה, לאחר שהופיע חום, פנה הפציינט לקבלת טיפול רפואי בחדר המיון בבית החולים.
5. בחדר מיון בוצע אקג שהראה אוטם תחתון חריף ועדות לפרפור פרוזדורים מהיר סביב 150. בדיקת האקו הראתה ירידה בינונית עד קלה בתפקוד חדר שמאל. הפציינט עבר צנתור יומיים לאחר קבלתו למיון שהראה חסימה מלאה של העורק העוקף והיצרות בשיעור 95% בעורק ה- PDA והיצרות בשיעור 60% ב- LAD הוחלט לא לבצע התערבות בגלל העובדה שהנזק נגרם לפני מס' ימים.
6. במהלך האשפוז לאחר הצנתור התרחש אצל הפציינט מאורע מוחי עם אפאזיה ופציאליס מימין בעקבות פרפור פרוזדורים מאז הוחל טיפול בנוגדי קרישה.
7. הפציינט חיפש עורך דין רשלנות רפואית ופנה למשרד עורכי הדין גוטרמן ושות' העוסקים בתחום. עו"ד רשלנות רפואית הפנה את הפציינט למומחים מטעמו בתחום הקרדיולוגי ובתחום הפסיכיאטרי.
8. הפציינט נבדק על ידי מומחה בתחום הקרדיולוגי אשר נבחר על ידי עוה"ד לרשלנות רפואית שלי גוטרמן ואשר נתן חוות דעת בעניינו. המומחה בתחום הקרדיולוגי מציין בחוות דעתו כי "חולה בגיל 64 שפונה לרופא המשפחה עקב לחצים בחזה צריך להחשיד על קיום מאורע איסכמי (בודאי הדברים נכונים בתוספת תסמינים של קוצר נשימה, חולשה כללית וסימנים גסטרואינטסטנליים כגון שיהוקים וכיוב')."
9. המומחה בתחום הקרדיולוגי מדגיש בחוות דעתו כי במקרה הנ"ל תרשים האקג לא היה תקין והיה עליו להדליק אצל הרופא נורה אדומה כיוון שהתרשים הראה, באופן מובהק, עדות לשינויים איסכמיים.
10. המומחה בתחום הקרדיולוגי מסכם כי במידה והחולה היה מופנה לחדר מיון היה ניתן לאבחן את האוטם בזמן, ולבצע פתיחה דחופה של העורק הכלילי ולמנוע נזק משמעותי לשריר הלב וכן למנוע את הסיבוכים של פיריקרדיטס הפרעות קצב ומאורע מוחי.
11. כתוצאה מהאמור לעיל מוסיף המומחה בחוות דעתו נגרם לחולה אירוע מוחי, והחולה נשאר לצמיתות עם נזק בינוני בתפקוד חדר שמאל מה שיצריך, טיפול תרופתי ממושך, הגבלה בפעילות גופנית, צורך בטיפול ממושך בנוגדי קרישה יחד עם המוגבלות והסיכון בטיפול הנ"ל. כמו כן, כתוצאה מהאמור מר כהן חשוף לסיכון הופעת כל סיבוכי האוטם בעקבות הנזק לשריר הלב כגון אי ספיקת לב והפרעות קצב.
12. נכותו הצמיתה של הפציינט, כתוצאה מאי מתן הטיפול הרפואי ההכרחי בזמן מוערכת על ידי המומחה, בשיעור של 50% לפי תקנה 9 (1) (ג) (IV ) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.
13. מסקנתו הברורה המומחה בתחום הקרדיולוגי הינה כי "רופא סביר במקרה הנ"ל היה מפנה את החולה לחדר מיון באופן מיידי ולא היה משחרר את החולה לביתו, וכך היה נמנעים הנזקים והסיבוכים כפי שפורטו לעיל".
14. הפציינט נבדק על ידי מומחה בפסיכיאטריה אשר ערך חוות דעת בעניינו.
15. המומחה בפסיכיאטריה מפרט בחוות דעתו את התרשמותו בנוגע לפציינט כי "ההדרדרות הנפשית חלה אצלו רק משאמונתו במערכת הרפואית הכזיבה והוא איבד שליטה על בריאותו וגופו כשאושפז בגין אוטם שלא אובחן בזמן וגרם לסיבוכים … בעקבות כך ירד מצב רוחו, הוא הפסיק ליהנות מדברים, חלה הסתגרות חברתית, הפך כעוס ורוגזני, סובל מאי שקט וירידה בריכוז, הפרעות בשינה וירידה באנרגיה. כל זאת בשילוב מחשבות היפוכונדריאליות וחרדה משתקת "שלא יגיע לטלפון בהתקף הבא".
16. המומחה קובע בחוות דעתו כי לאור הממצאים האנמנסטים, ממצאי בדיקתו ומהלך ועוצמת המחלה הפציינט סובל מדיכאון מג'ורי.
17. המומחה העריך את נכותו הנפשית של הפציינט בשל הפגיעה הניכרת בתפקודו בכל מישורי החיים בשיעור של 40% לפי סעיף 34 ד' – ה' מותאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956.
18. הפציינט טוען כי הרישום הרפואי בנוגע לטיפול שניתן לו על ידי הנתבעים ואשר בוצע על ידי הנתבעים הינו בלתי נאות ו/או בלתי מלא ו/או בלתי נכון ו/או חסר וכי נגרם לו נזק ראייתי המעביר את נטל הראייה.
19. הפציינט באמצעות משרד עורכי הדין גוטרמן ושות' טוען כי מדובר מדובר במקרה של רשלנות רפואית של הרופא והמוסד הרפואי אשר, לא עשו ו/או לא עשו די למניעת הפגיעה ו/או הנזקים ו/או הסיבוכים שאירעו לו; אבחנו באופן שגוי את תרשים האקג ו/או ביצעו אבחנה שגויה של מצבו הרפואי; התעלמו מממצאי האקג, מהתסמינים שהובאו בפניהם, לרבות מקוצר נשימה, לחצים בחזה , חולשה, סימנים גסטרואינטסטנליים ומגילו; התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לממצאים באקג, לסימפטומים שהובאו בפניהם ולסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בפציינט; לא ביצעו הבדיקות הנדרשות ממצבו של הפציינט ו/או לא הפנו לחדר מיון לביצוע בדיקות אלו לרבות אקג חוזר ובדיקת אנזימי לב; שחררו אותו לביתו ולא הפנו לחדר מיון; טיפלו בו מבלי שעיינו בתיקו הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבו הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבו הרפואי; לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבו הרפואי; התעלמו /ואו לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבו הרפואי, נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבו; העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי; לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של הפציינט; לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין; לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות; נקטו כלפי הפציינט בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היה הפציינט; נהגו בפציינט בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליו שיקול דעת הולם; טיפלו בפציינט באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו להתדרדרות במצבו; עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם; לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין; לא יידעו את הפציינט על מהות הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבל; לא קיבלו הסכמתו מדעת של הפציינט לביצוע הטיפול ופגעו באוטונומיה שלו; הפרו חובות חקוקות שבדין לרבות חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 ו/או פקודת בריאות העם 1940 ו/או פקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז 1976 ו/או חוק העונשין תשל"ז 1977 ו/או התקנות ו/או הצווים על פיהם, הפרו במעשיהם ו/או במחדליהם חוזה שנכרת עם הפציינט ואשר במסגרתו התחייבו לספק לו טיפול רפואי הולם וראוי.

לקבלת ייעוץ ראשוני ע"י עורך דין לרשלנות רפואית בתל אביב, צרו קשר

טלפון 050-9695518 | מייל office@gutterman.org

דילוג לתוכן