רשלנות רפואית בטיפול במחלת הסרטן

תביעות רשלנות רפואית בשל אי אבחון בזמן של מחלת הסרטן או טיפול שגוי במחלה הן תביעות רשלנות רפואית מהנפוצות במדינת ישראל. מחלת הסרטן היא מחלה קשה, שאחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על סיכויי ההחלמה ממנה הוא גילוי מוקדם, לפיכך כל עיכוב באבחון, כל בדיקה שאינה מבוצעת בזמן וכל טיפול שמתעכב – עשויים להשפיע במידה רבה על יכולתו של האדם להבריא או לחילופין להביא למוות.

רופא המשפחה הוא הראשון בשרשרת הרפואית שפוגש כל מטופל בעת תלונה ראשונית אודות כאב או בעיה רפואית שהופיעה. רופא המשפחה נדרש להתמצא בקשת רחבה של סימפטומים רפואיים, לפיכך נדרש לבצע אבחון רפואי של המטופל העומד בפניו, לשלול מחלות מסוימות ולשלוח את המטופל להמשך בירורים רפואיים במידת הצורך. הרופא אינו אמור לאבחן את הסרטן בעצמו, אולם עליו להעריך נכונה את המקרה שעומד בפניו, ולהחליט מתי נדרשות בדיקות נוספות ומה הן. אין ספק, אם כן, כי על רופא המשפחה מוטלת אחריות כבדה מאוד בכל הקשור לאבחון גידולים סרטניים וכן את המשמעות הכבדה של אי גילויים במועד (עד כדי התפתחותם למקרי רשלנות רפואית ).

כאמור, רופא המשפחה אמור לבצע את האבחון הראשוני של המטופל שלפניו, אולם כאשר הרופא אינו עומד בסטנדרט המצופה ממנו, כאשר מבצע את אבחנתו בצורה בלתי סבירה ולא "על פי הספר", כאשר אינו שולח את המטופל לבדיקות נוספות (מטעמי קלות ראש או ניסיון לחסוך בכספי מערכת הבריאות), כאשר אינו מפענח נכון את תוצאות הבדיקות שלפניו – כל אלה עלולים לגרום לנזק של ממש ועשויים להפוך למקרי רשלנות רפואית שידונו בבית המשפט.

רשלנות רפואית אינה יכולה להיגרם רק בעת אבחון מחלת הסרטן, כי אם גם בעת טיפול בו, דוגמת ניתוחים להסרת הגידול או טיפול כימותרפי. במקרים אלה, הטיפול התרופתי ניתן בצורה שאינה נכונה (במינון לא נכון או שלא מותאמות התרופות הנכונות למצבו של החולה), כאשר הרופא אינו מטפל נכון בחולה בהתחשב בהיסטוריה הרפואית שלו, וכן כאשר פוגע הטיפול הכימותרפי בגופו של המטופל בצורה קשה, כאשר המטופל אינו זוכה לקבלת טיפול לאיזון השפעת תרופות אלה. רשלנות רפואית עשויה להיגרם גם בפן הנפשי של הטיפול במחלת הסרטן, כאשר מצבו הנפשי של החולה מתדרדר אולם הצוות הרפואי אינו מעמיד לרשותו את התמיכה הנפשית המתאימה.