על הקשר שבין אבחון רפואי שגוי ובין רשלנות רפואית

כולנו מצאנו את עצמנו בפני רופאים בשלב כזה או אחר. לפעמים מדובר בבדיקות שגרתיות, לעיתים מדובר בכאב או בבעיה רפואית שצצה, אולם המשותף לכל המקרים הוא הביטחון שאנו חשים אל מול הגורם המטפל, והעובדה כי גורלנו מצוי למעשה בידיו. אנו מצפים מהגורם המקצועי שיהיה קשוב ומקצועי, שיאבחן את מצבנו הרפואי בדייקנות הנדרשת, וכן שיפנה אותנו לבדיקות ולבירורים רפואיים נוספים במקרה הצורך.

למרות המקצועיות והניסיון של הגורם הטיפולי, יתכן שישגה באבחון הבעיה הגופנית. יתכן שלא יפנה לבדיקות הנכונות, יתכן שלא יעריך נכון את חומרת המצב ואת הנחיצות לבצע טיפולים מסוימים, מה שעלול להביא להתדרדרות רפואית, לנזק רפואי ואף למוות. דוגמאות לרשלנות באבחון ואבחון רפואי שגוי שכזה הם גידול סרטני שלא אובחן בזמן, רעלת הריון שהרופא לא זיהה, ושאר מקרים בהם עיתוי האבחון והטיפול המיידי בו מהווים גורם מכריע בהצלחתו. כיום, מהווה רשלנות רפואית באבחון ואבחון רפואי שגוי את אחת הסיבות המרכזית לתביעות רשלנות רפואית המוגשות כלפי רופאים ומוסדות רפואיים בישראל.

לא כל מקרה של אבחון רפואי שגוי מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית. יש לבדוק האם נגרם נזק כתוצאה מכך, והאים הטעות היתה סבירה. כך למשל, גם לסיבה בגינה אירעה הטעות יש משמעות, האם הטעות היא למשל כתוצאה מנסיון לחסוך כספים לקופת החולים ואי ביצוע בדיקות רפואיות יקרות, או כתוצאה מקושי אובייקטיבי אמיתי לאבחן את המקרה. לרוב, על מנת להכריע בשאלה זו נדרש בית המשפט לחוות דעת רפואית נוספת של מומחים בתחום המחלה הספציפית ממנה סבל התובע.

בעת אבחון מחלות בילדים עולה הבעייתיות הקשורה במתן הטיפול המתאים. ילדים לא תמיד יודעים לתמלל נכון את הכאב שלהם, לדייק בתיאור הבעיה הרפואית ממנה הם סובלים וגם הוריהם נכשלים פעמים רבות בקריאה נכונה של מצב הילד. במקרים אלה נדרשים הרופאים לזהות לבד את מקור הכאב ולאבחן את מצבו של הילד בצורה נכונה. במקרים אלה ישנה חשיבות רבה עוד יותר להפניית הילד להמשך בירור וביצוע בדיקות (דוגמת בדיקות דם ושתן, אולטרא סאונד ורנטגן), על מנת לשלול בעיות רפואיות משמעותיות. אי ביצוע של בדיקות כאלה ואבחון שאינו מקיף מספיק, עלולים להסתיים בסופו של דבר בתביעת רשלנות רפואית בשל בעיה רפואית שלא אובחנה בזמן על ידי הרופא המטפל.