על הצורך בחוות דעת מטעם מומחים בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

בכל תביעה של רשלנות רפואית, נדרש התובע לתמיכה בטענותיו לצרף חוות דעת מומחה רפואי מטעמו. על חוות הדעת לתמוך בשאלת הרשלנות, בקשר הסיבתי שבין הרשלנות לבין הנזק שנגרם וכן להגדיר מהו הנזק שנגרם לתובע. לעיתים יסתפק התובע להציג חוות דעת אחת בלבד שתתמוך בשאלת הרשלנות, הסיבתיות והנזק, אך במקרים רבים יהיה צורך במספר חוות דעת.

על פי החוק, מומחה המורשה לחוות דעתו במשפטי רשלנות רפואית, הוא אך ורק רופא מומחה ששמו מצוי ברשימת הרופאים, שהתפרסמה לפי תקנה 34 לחוק הרופאים. יש לשים לב, כי נדרש לבחור ברופא שתחום התמחותו קרוב ככל האפשר למקרי הרשלנות והנזק הנדון. ישנה עדיפות ברורה לרופאים מומחים בעלי שם, שסמכותם המקצועית גבוהה על מנת להתמודד עם חוות דעת נגדיות.

בדרך כלל תדרוש ההגנה בדיקה רפואית של התובע, על מנת לתת חוות דעת נגדית בשאלת האחריות (הרשלנות) הקשר הסיבתי ועל מנת לעמוד על היקף הנזק שנגרם לתובע.

במקרים אלה, תוגשנה חוות דעת מנוגדות אחת לשנייה לבית המשפט. או אז, יוכל בית המשפט לבחור אחת מחוות הדעת כמקובלת עליו יותר, ולקבל אותה באופן חלקי או מלא. במקרים אחרים ימנה בית המשפט רופא שלישי מטעמו.

הוראות החוק קובעות כי תביעה לנזקי גוף יש להגיש בצירוף חוות דעת מומחה רפואי. גם אם טכנית ניתן להגיש את התביעה, תובע המגיש את התביעה יהיה

חשוף לבקשה למחיקה או לדחייה של התביעה בהעדר צירוף חוות דעת מומחה. יותר מזה, גם אם התובע יעבור משוחה זו הוא לא יוכל ממילא להוכיח את מעשה הרשלנות, הנזק והקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק.

ישנם מקרים בהם תחום הייעוץ הרפואי הוא מוחלט וברור, כמו במקרי רשלנות רפואית בניתוח מסוג מסויים. שאז נדרשת חוות דעתו של רופא בתחום הספציפי – נניח רופא עיניים. יחד עם זאת, במקרים רבים נדרשות חוות דעת רפואיות ממומחים בתחומים שונים – לדוגמא במקרים רבים של רשלנות רפואית במהלך לידה אשר גורם נזק לעובר יידרשו חוות דעת של רופא בתחום הגניקולוגיה והמיילדות לגבי הליך הלידה, וחוות דעת של נאונטולוג לגבי הנזקים שנגרמו לתינוק. אין הגבלה  על מספר חוות הדעת הרפואיות אשר תובע רשאי להגיש, אולם חשוב להביא חוות דעת של מומחים רלוונטים למקרה.